מזווה מצויד היטב הוא מושיעו של הבשלן הזול, הבשלן הקצר בזמן - ובעצם, כל בשלן באשר הוא. מאחסנים שם כל מרכיב שיכול להיות שימושי עבורכם ונשמר לאורך זמן, וכך, כשאין זמן או כוח לצאת לקניות, עדיין יש מגוון מוצרים שאפשר להכין מהם ארוחת ערב. ככה לא מתפתים להזמין טייק אאוט וגם לא מתים מרעב. ווין ווין, מה שנקרא.

 

 

עוד בערוץ האוכל של Xnet:

 

 

אז מה אנחנו שומרים במזווה? מלא דברים!

 

  • מגוון קטניות: עדשים ושעועית מכל הצבעים, חומוס, פול, מש ועוד.
  • דגנים: שיבולת שועל, גריסים, חיטה, קמח תירס ואורז.
  • שקדים, אגוזי מלך, צנוברים (לאירועים מיוחדים בלבד! בימינו צנוברים עולים יותר מסטייק פילה. באמת), צימוקים וכמה סוגי פירות יבשים.
  • עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה מיובשות.
  • מוצרי אפייה: קמח, סוכר לבן וחום, אבקת סוכר, קקאו, שוקולד מריר (אני קונה אותם בשישיות. הרבה יותר חסכוני ככה), קורנפלור, ג'לטין, אבקת פודינג, סודה לשתייה ואבקת אפייה (שלא משנה כמה אני קונה, הן תמיד ייגמרו לי באמצע המתכון).
  • רטבים ומוצרים לתיבול: סויה, דבש, סילאן, טחינה גולמית, ריבה, חמאת בוטנים, כמה סוגי חומץ (רגיל, בלסמי, תפוחים ואורז), מיץ לימון משומר (לפעמים אין לימונים טריים, וזה עדיף מכלום) וכמובן שמן - קנולה וזית.
  • שימורים: עגבניות (הכי שימושי בחורף, כשאין עגבניות טריות באיכות טובה), טונה, זיתים וקופסה אחת של גרגירי חומוס, למקרה שצריך ברגע האחרון ולא השרינו ובישלנו מראש.

 

זה אולי נשמע קצת פסיכי, אבל יש לי שני דברים להגיד להגנתי:

 

  1. אם תעשו רשימה מפורטת של כל הדברים שיש לכם במזווה, במיוחד אם אתם בשלנים, סביר שגם אתם תקבלו רשימה ענקית. נסו ותראו.
  2. זה מאוד יעיל. כשאני מסתכלת על מתכון ומחשבת מה אני צריכה לקנות, אני יודעת שאת כל הדגנים, הקטניות, התיבולים והמיובשים שאני צריכה כנראה כבר יש לי בבית. הדבר היחיד שצריך לדאוג לו זה תחזוקה. כשאתם מסיימים את העדשים, זכרו להוסיף אותם לרשימת הקניות. מוצרים שמשתמשים בהם הרבה (המובילים אצלנו: קמח ואורז) נמצאים קבוע ברשימת הקניות כדי שלא ניתקע בלי.

 

אם מוסיפים לרשימת המזווה הזאת גם שום טרי (שמחזיק שבועות עד חודשים) ובצל (שמחזיק לפחות שבועיים, וגם נמצא אצלנו תמיד ברשימת הקניות), פלוס אוסף תבלינים שימושי, כמעט שאין סוף למתכונים שאפשר להכין בלי לצאת מהבית.

 

לתת למרכיבים להתבטא

 

אז היום, כפי שבטח כבר יכולתם להבין מתוך השימוש המרובה שלי במילה מזווה (חמש פעמים, והספירה נמשכת), יש מתכון מזווה – עם שעועית לבנה, הקטנית הזאת שאני כל הזמן מקשקשת עליה. היא זולה, בריאה וטעימה, והבאסה היחידה אתה היא שצריך להשרות אותה מראש. אבל אם בבוקר, לפני העבודה, אתם זוכרים לזרוק את השעועית לקערה עם מים - אתם מסודרים.

 

המתכון של היום, שעועית לבנה בנוסח טוסקנה, הוא פשוט מאוד, ונותן למעט מרכיביו לככב. ברשת יש המון מתכונים לשעועית לבנה בנוסח טוסקנה - חלק מוסיפים גזר או שומר, חלק מוסיפים יין ושלל תבלינים, באמת שאין סוף לגיוונים. אבל אני אוהבת דווקא את הגרסה המינימליסטית שמצאתי אצל מארק ביטמן. מבשלים את השעועית המושרית במים עם כמות נדיבה של מרווה, ולקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל (אומרים שהמלח מחזק את מעטפת הקטנית. לכן מוסיפים אותו לקראת הסוף, כדי לעזור לשעועית לשמור על צורתה; ולכן לא טוב להוסיף אותו בתחילת הבישול, כי אז השעועית תזדקק ליותר זמן כדי להתבשל). עכשיו מסננים את רוב המים, מוסיפים שום כתוש ומעט שמן זית, וזהו.

 

נשמע צנוע, אבל דווקא מיעוט המרכיבים מאפשר לאלה שנמצאים במנה לדבר אליכם בקול. פה באמת תבחינו בארומטיות של המרווה, בקרמיות של השעועית, בשום הטרי והעז ובעושר של שמן הזית, שחום השעועית ממזג את טעמיהם. (אתם רואים? אפשר להתפייט גם על אוכל פשוט ולא רק על שוק אווז ברוטב פירות יער, ברנדי וכמהין).

 

בקיצור, גם אם אתם לא טיפוסים של שעועית, כדאי לנסות. אפשר לאכול את השעועית בפני עצמה, כארוחה פשוטה, או כתוספת לארוחה גדולה יותר. שימו לב שהמתכון הזה הוא לא רק פרווה, אלא גם טבעוני.

 

שעועית לבנה בסגנון טוסקנה

 

מבוסס על: מתכון מוכר, בגרסתו של מארק ביטמן מתוך הספר How to Cook Everything Vegetarian

עלות: כ-7 שקלים

כמות: 4-3 מנות כעיקרית, 8-6 מנות כתוספת

 

מרכיבים

  • 1/2 1 כוסות שעועית לבנה יבשה, מושרית בהמון מים ללילה
  • מים לכיסוי
  • 1 כף גדושה מרווה מיובשת
  • 1/2 כפית מלח
  • מעט פלפל שחור גרוס
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום קצוצות או כתושות

 

אופן ההכנה

  1. מסננים את השעועית ממי ההשריה ומניחים בסיר בינוני. מוסיפים לסיר מים עד לגובה של כמה ס"מ מעל השעועית.
  2. מביאים לרתיחה, מוסיפים את המרווה, ומבשלים על חום בינוני-נמוך כשהסיר מכוסה חלקית (כדי שלאדים יהיה לאן לברוח, אחרת הסיר יעלה על גדותיו. מניסיון) עד שהשעועית מתרככת. משך הזמן שדרוש לשעועית כדי להתרכך משתנה – זה תלוי בטריות השעועית ובעוד כל מיני פרמטרים. לי לוקח בין 40 דקות לשעה. אם אתם רואים שנשארו מעט מדי מים בסיר, הוסיפו עוד כדי שהשעועית לא תיחרך.
  3. מוסיפים את המלח והפלפל ומבשלים עוד כ-10 דקות.
  4. מסננים את רוב מי הבישול (תשאירו שם כמה כפות נוזלים, כדי שיהיה רוטב), ומוסיפים את שמן הזית, השום ועוד מלח אם צריך. מערבבים.
  5. מגישים חם או בטמפרטורת החדר (מארק אומר שאפשר להגיש גם קר, לי זה לא נראה).