להפוך חניה פרטית מקורה למשרד הפרטי - זה היה פתרון מצוין למעצב רהיטים שרצה לעשות שינוי בחייו ולעבוד מהבית. האיש, הוגו דה רויטר, רצה שקט: הבית הפרטי שוכן בפרבר ירוק ושקט של העיר איינדהובן, והבכיר-לשעבר רצה לבלות את כל יומו בבית. למען המטרה הזו הוא הסכים להקריב את החניה המקורה שלו.

 

כדי לממש את החלום הוא פנה למשרד האדריכלים הוותיק architectenenen , כשההנחיה העיקרית שהציב בפניהם הייתה להימנע מהתחושה שעובדים בתוך חניון. הפתרון שהציעו האדריכלים היה תוספת שכבה במעטפת מבנה החניה הקיים. השכבה, שהחליפה את גג החניה המקורי ואת חזיתו הראשית, מורכבת בעיקרה מלוחות אלומיניום גלי ומחורר, המעוצבים כהמשך למאפייניו של בית המגורים עצמו.

 

הם גם הוסיפו חגורת פלדה מגולוונת, המפרידה בין המבנה הישן למעטפת החדשה ומדגישה את ההבדל בין ישן לחדש. כך יוצא שהמעטפת החדשה אינה מעניקה רק מראה עכשווי, אלא גם מגדילה את שטח החדר וגובהו, ומאפשרת לשפע של אור טבעי לחדור למשרד ולהאיר אותו באור-יום (הולנדי, כלומר מוגבל יחסית). בשל שינויי הייעוד מחניה למשרד, נדרשו האדריכלים גם לצקת רצפה חדשה. בחזית המבנה נוצקה רצפת בטון המוגבהת מעט ממפלס ריצוף האבן הקיים בחצר, יוצרת מעין מרפסת או במה מרחפת, ובכך מדגישה את חשיבותו וייעודו של המבנה.

 

 

ויטרינת זכוכית גדולה (דלת הזזה גדולה מזכוכית) פותחת וסוגרת את הכניסה, ומאפשרת לשמור על פרטיות במשרד כאשר רוצים שקט. אם לא רוצים להיראות, סוגרים גם את לוחות האלומיניום של החניון, אך גם כאשר הלוחות סגורים, חודר אור יום מבעד לחרירים שנעשו בהם.  

 

לוחות האלומיניום המחוררים במבט מקרוב. אור ואוויר (צילום: Post & Van Leeuwen Photographers)
לוחות האלומיניום המחוררים במבט מקרוב. אור ואוויר (צילום: Post & Van Leeuwen Photographers)

 

פנים המשרד עוצב באופן שמרני למדי, במטרה לשמור על האיזון שבין הבית למשרד הצמוד לו. אלה לא רק הקווים הישרים הבאים לידי ביטוי בריהוט ובאבזור, אלא גם הבחירה הסולידית בצבעים – בעיקר גוונים בהירים של אפור ולבן – בעוד שהקיר המשיק לבית המגורים חופה בלוחות עץ המעניקים לחדר חמימות מכובדת. אולי כדי לטשטש את השמרנות, הוצב עציץ שמחדיר מעט פראיות למשרד. גם כיסא המנהלים ניחן בנוכחות לא מבוטלת.

 

כמענה לאור השמש שיודע להיות נדיר באיינדהובן בחודשי החורף, וכמובן בחשיכת הערב והלילה, נוספו גופי תאורה בעיצוב נקי ועכשווי. התאורה המלאכותית משלבת תאורה ישירה (באמצעות גוף מרכזי תלוי) ולא ישירה (מספר גופים צמודי-קיר הזורקים אור צהוב וחמים אל התקרה).

 

התענוג לא זול: 50,000 יורו (כ-250,000 שקלים) עלה הפרויקט. עיקר ההוצאות נבע משימוש בחומרים איכותיים במיוחד.

 

טיפ מהאדריכל לגולשי Xnet

 

איזה טיפ הוא יכול לתת למי שמעוניין לעצב חלל קטן במיוחד? האדריכל פראנס בנימינס (Frans Benjamins) שתיכנן את הפרויקט משיב לגולשי Xnet: "העצה האולטימטיבית שלי היא להשתמש בחומר אחד, איכותי ומעניין למעטפת - ולא לזוז ממנו"!