מרתה סטיוארט, אף שאין לה שום קשר לכוהנים באשר הם, מיתגה את עצמה תחת הכותרת "הכוהנת הגדולה" של הלייף סטייל לכל סוגיו - מאוכל ועיצוב הבית, ועד כמובן תחום היצירה ומלאכת היד. בתחום הזה, שבו אנחנו עוסקים כאן באופן קבוע, סטיוארט פעילה ללא הפסקה: לאורך השנים היא הוציאה מגוון עצום של חוברות ומגזינים הקשורים לתחום, כמו גם כלי עזר שונים שאמורים להקל על הקראפטרים למיניהם, למשל חותך עיגולים, משטח הבלטה ושאר אביזרים שאולי לא באמת צריך, אבל כל כך כיף שיש בבית.

 

בניגוד למנחי טוק-שואו, היא לוקחת חלק פעיל בתוכניות שלה: מבשלת, אופה וכמובן - יוצרת. הרבה מהרעיונות הם פרי דמיונה הפרוע, וגם אם לא, היא תמיד שותפה לעשייה, מה שאולי תרם לא מעט להפיכתה למושא הערצה בקרב לא מעט צופים, שמבינים שהיא לא סתם חלק מהתפאורה. לכבוד ביקורה בארץ, אספנו לפניכם כמה רעיונות קטנים מהתוכניות שעברו. 

 

>> 20 עובדות שלא ידעתם על מרתה סטיוארט

 

1. נרות ותבניות

 

 

איך להכין נרות מיוחדים? קל ופשוט, אם מכינים תבנית לפני כן, שתשמש אתכם שוב ושוב.

 

החומרים הדרושים:

  • בסיס עץ, עליו מוברג בורג ארוך
  • פירות מיוחדים, או כל חפץ בעל צורה מעניינת שתרצו להפוך לנר
  • פתילים
  • מיכל פלסטיק חד פעמי
  • חומר להכנת תבנית על בסיס גומי

 

אופן ההכנה:

מתחילים מהכנת התבנית: מבריגים את הפרי על הבורג, ומניחים הפוך מעל מיכל הפלסטיק - כך שבסיס העץ ייתפס על פתח המיכל. מערבבים היטב את שני חלקי החומר איתו בחרנו לעבוד (לרוב, בסיס ומקשה), ויוצקים אותו אל מיכל הפלסטיק, עד שכל החפץ מכוסה בחומר. לאחר ייבוש מלא, מוציאים את התבנית ממיכל הפלסטיק (ושומרים אותו). חוצים את תבנית הגומי לאורכה, ומשחררים את מה שהיה בתוכה.

 

מכינים את הנרות: מצפים פתיל במעט שעווה, כדי שיהיה קשיח ונוח לעבודה. את הפתיל מכניסים לתבנית, ומוציאים משני קצוותיה מעט מהפתיל. מחזירים את התבנית לתוך מיכל הפלסטיק, ושופכים שעווה מומסת (אפשר להוסיף גם צבע, אם רוצים), אל תוך התבנית. לאחר התקשות השעווה, מוציאים את התבנית ואת הנר שבתוכה, וסיימתם.

 

2.מסוודר לחצאית: כי יש מה לעשות נגד עש

 

 

עוד מעט נצטרך להחליף בין בגדי החורף והקיץ, וזה זמן מצויין לעשות קצת סדר ולהיפטר מסוודרים הישנים שכבר לא נלבש יותר. מהם אפשר להכין חצאיות צמר (קשמיר, שלא יגרד, אבל אפשר גם סוודר רגיל). פורמים, גוזרים, תופרים - ומקבלים חצאית מתוקה ומחממת, לחורף הקרוב.

 

>> ליאת תימור מסבירה למה לדעתה מרתה סטיוארט מצליחה כל כך

 

אופן ההכנה:

 

גוזרים את השרוולים ואת שאר התפרים (בחלק התחתון של החולצה, בצווארון) ופותחים את הסוודר ליריעה אחת. מכינים תבנית טרפזית מבריסטול (אפשר להדפיס מכאן), שהיא תהווה לנו את הגזרה. אורכה ורוחבה יכולים להשתנות, וכך גם גודל החצאית. בסרטון השתמשו ב-6 טרפזים לכל חצאית.

בשלב התפירה, מניחים שני טרפזים זה על זה, ותופרים דופן אחת. פותחים, ומניחים על אחד הטרפזים טרפז נוסף. תופרים בצד החופשי (זה שלא נוגע בתפר השני) ופותחים שוב. כך ממשיכי עם כל הטרפזים עד שמגיעים להיקף הרצוי, וסוגרים את החצאית. לסיום, תופרים "תעלה" במותן החצאית, ומשחילים גומי.

 

3. פרחים לתינוקות

 

 

מתנה מתוקה להורים הטריים: זר פרחים שימושי לחלוטין, עשוי כולו מבגדי תינוקות מגולגלים. גרביים, כובעים, סינרים וחליפות קטנטנות - הכל מגולגל לזר אחד.

 

אופן ההכנה:

מגלגלים כל אחד מהבגדים ל"פרח" יפה. חשוב שצד אחד יראה ישר ויפה (הוא יהיה החיצוני) - הצד השני יהיה ממילא עטוף. שמים בקצה חוט מתכת קשיח ודק, ומתחילים לעטוף עם נייר דבק מיוחד - נקרא פלורה טייפ, והוא חסר דבק - אך במתיחה קלה הוא נדבק לעצמו - בלי להרוס את הבגד או להשאיר עליו סימנים כלשהם. מתחילים ממרכז הפרח, ויורדים כלפי מטה. אם רוצים, אפשר להוסיף כמה פרחי נייר או פלסטיק. מסיימים את כל הבגדים שרוצים לתת במתנה, מסדרים יפה ומניחים בעציץ קטן או נייר יפה.

 

4. אז מה אם לא חוגגים כאן האלווין

 

 

לכל חובבי המפלצות ויום שישי ה-13, אפשר להכין קישוט מדליק לחלוטין, שמזכיר מעבדה של פרופסור משוגע, המשמר בפורמלין כל מיני חלקים מגעילים שאסף.

 

אופן ההכנה:

משיגים מיכל זכוכית ארוך, עם כלי אטום עליו הוא יוכל לעמוד. חומר המילוי בסרטון הוא על בסיס סיליקון, מתייבש שקוף לחלוטין - אבל אפשר להשתמש בכל חומר מקביל (למשל, פוליאסטר או אמייל קר).

 

מתחילים ביציקה של מעט חומר לתחתית הכלי, כדי ליצור אשלייה שהאיברים צפים ולא שקעו פנימה. לאחר הייבוש, מדביקים בעזרת דבק המתייבש שקוף (אפוקסי, E-6000) את הפה, ומוזגים עוד קצת חומר. לאחר ייבוש נוסף, מדביקים עיניים בעזרת אותו דבק, ומוזגים את שארית החומר. שימו לב לא למלא את הכלי עד הסוף.

 

מניחים את הזכוכית על כלי אטום עם מנורה קטנה בתוכו. שמים כמה קוביות קטנות של קרח יבש (זהירות, לא לגעת - הוא קר יותר מקרח רגיל, והכוויות לא נעימות בכלל) ומוזגים מעט מים - הגורמים לעשן סמיך מסביב.