כשעמדתי השבוע מול ערימת הסלקים אצל הירקן שמעתי בחצי אוזן את החדשות המקוממות על הרקטות שנופלות בדרום. מילמלתי לי את הברכה של ראש השנה, "שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו" - ובמצב רוח קודר העמסתי עוד ועוד סלקים.

 

למחרת, כשניגשתי לבישולים לכבוד שבת קודש, חישבתי בראש: זה לסלט מבושל לסעודה הראשונה, זה לסלט חי לסעודת הבוקר לצד החמין, זה לקובה סלק באמצע השבוע, זה לריבת הסלק (שיהיה כבר מוכן לראש השנה)... אז מה נכין עוד? אורז עם סלק? (ניסיתי, זה יוצא אפור) לחם סלק? (פחדתי שגם זה ייצא אפור) גלידת סלק? גלידה לא - אבל למה לא סורבה?

 

הסורבה הוגש כאתנחתא בין מנת הדג למנת הבשר בערב שבת, והיה יפה, מיוחד - וכן, גם טעים. אם רוצים, אפשר להגיש אותו גם כמנה אחרונה.

 

מרכיבים

  • 1 כוס מים
  • 1 כפית ג'ינג'ר מגורד
  • 3 כפות סוכר
  • 1 שקית (10 גרם) סוכר וניל
  • 1 סלק בינוני מבושל
  • 1 חלבון ביצה

 

להגשה

  • מיץ לימון
  • פתיתי קוקוס או סוכר
  • כוסות זכוכית

 

אופן ההכנה

  1. שמים בסיר את המים, הג'ינג'ר, הסוכר וסוכר הווניל. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית עד שהסוכר נמס והופך לסירופ – כ-5 דקות.
  2. שמים במכל הבלנדר את הסלק והסירופ ומערבלים עד לקבלת מרקם אחיד. מוסיפים את החלבון וממשיכים לערבל עוד 5 דקות.
  3. יוצקים לקערה. מקפיאים לשעה, מחזירים לבלנדר ומערבלים דקה. חוזרים על הפעולה חמש פעמים, עד שהסורבה קפוא אך רך.
  4. מעבירים לכלי סגור ושומרים במקפיא.

 

ההגשה

  1. יוצקים מעט מיץ לימון לצלוחית. מפזרים את פתיתי הקוקוס (או הסוכר) בצלוחית נוספת.
  2. טובלים את שפתי הכוסות בצלוחית עם המיץ ולאחר מכן בצלוחית עם פתיתי הקוקוס.
  3. מעבירים בעדינות את הסורבה לתוך הכוסות, ומקפידים שלא לגעת בשפתיהן.
  4. אפשר לשמור את הכוסות במקפיא ולהוציא אותן 5 דקות לפני ההגשה.

 

  • מרילין איילון היא בעלת הבלוג Ma Blogeria ומחברת הספר "שבוע במטבח של מרילין" בהוצאת מייזליק ספרים