בשבקין שורד בבית

בשנות ה-30 של המאה שעברה נעשו חישובים לגבי מסלול נפטון בהתחשב בשאר כוכבי הלכת, ונמצאה סתירה שלא היה ניתן להסבירה. חישובים חזו את קיומו של כוכב הלכת X, כוכב לכת נוסף שלא נתגלה מעולם. קלייד טומבו חיפש את כוכב הלכת X במקום שאותם חישובים חזו שיהיה. בדיעבד הסתבר שטומבו טעה בחישוביו וחיפש במקום הלא נכון - אך במקרה פלוטו היה שם.

שנים מאוחר יותר כאשר החללית "ווייג'ר 2" הגיע לנפטון הסתבר שמסלולו של נפטון כמעט שלא מושפע מפלוטו ושהסיבה לחיפוש אחר פלוטו הייתה שגיאה בחישוב מסת נפטון.

ככל הנראה כאשר פלוטו קרוב יותר לשמש מתפתחת על פניו אטמוספירה דלילה שמקורה ב"גייזרים" של מתאן וחנקן, ממש כמו בירחים טריטון של נפטון ואנקלדוס של שבתאי. צפיפותה של האטמוספירה מוערכת בכ-3 מיליבאר.

איננו יודעים מה מקורה של האטמוספירה בוודאות, אבל בתמונות של פלוטו ניכרים אזורים בהירים יותר אשר מניחים שהם קרח טרי שנפלט מחלקו הפנימי. הסיבה העיקרית שבגללה מעוניינים להגיע לפלוטו בתקופה הקרובה היא שכעת הוא מתחיל להתרחק מן השמש, כך שכרגע יש על פניו אטמוספירה אך היא עלולה להיעלם.

הקשר בין פלוטו וכרון ירחו הוא המוזר ביותר מבין כוכבי הלכת. ממש כשם שהירח של כדור הארץ מפנה תמיד את אותו צד כלפינו גם כארון מפנה לפלוטו רק צד אחד של פניו, אך גם פלוטו מפנה לכארון את אותו צד תמיד. כלומר, משך הזמן שלוקח לכארון להקיף את עצמו זהה למשך הזמן שלוקח לו להקיף את פלוטו, וזה הוא גם משך הזמן שבו פלוטו מקיף את עצמו.

אם דבר דומה היה מתרחש על כדור הארץ, יממה הייתה נמשכת חודש עברי שלם, ורק ממחצית מכדור הארץ היינו יכולים לראות את הירח. גודלו של כארון הוא כחצי מפלוטו. כארון התגלה רק בשנת 1978.

מסלול פלוטו נטוי יחסית למישור המלקה ב-17 מעלות. מישור המלקה הוא מן "לוח" דמיוני שייווצר אם נסדר את מערכת השמש כך שכדור הארץ יסתובב בדיוק על אותו לוח. הוא כוכב הלכת בעל הנטיה הגדולה ביותר, לשאר כוכבי הלכת כמעט שאין נטיה ממישור המלקה.

בדומה לכל כוכבי הלכת גם מסלולו של פלוטו מסביב לשמש אליפטי (לא עגול לגמרי אלא קצת "ביצתי"), אך מסלול פלוטו כה "עקום" שלעיתים הוא נכנס לתוך מסלול נפטון. מינואר 1977 ועד פברואר 1999 פלוטו היה בתוך מסלולו של נפטון, וב-5 באפריל 2231 שוב פלוטו יהיה קרוב יותר מנפטון. אך אל דאגה, פלוטו ונפטון לא עומדים להתנגש בעתיד הידוע לנו.