"שלשום היה פה שיטפון", אומרת מעצבת האופנה ריבה אושידה סמירה ומצביעה על הקיר המתקלף והחור שנפער בתקרת המרתף בו שוכן הסטודיו הנוכחי שלה לשמלות כלה וערב. "היה פיצוץ של דוד מים במספרה מעל והכול חדר לכאן. חצי מהשמלות בניקוי יבש עכשיו". על השולחן הזעיר בצד, ערימה של ניירות וטפסים. לאחר 17 שנים בהן היתה הקיסרית הכל-יכולה של ממלכת אושידה שהקימה ברחוב דיזנגוף בשנת 1992, סמירה, 52, משמשת כיום כמפעל של אדם אחד: מעצבת, מנהלת חשבונות, מלבישה, וגם זו שעושה קפה לאורחים. ממש כמו מעצבת צעירה שזה עתה סיימה את לימודיה.

 

בראיון ראשון מאז התפוצצה הסאגה המשפחתית בעקבותיה הפסיקה לעצב למותג הנושא את שמה שנמכר לאחיינה ושותפו, סמירה מגוללת את הפרשה שהביאה אותה לדבריה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. למרות הכול, היא טוענת, אין לה זמן למלחמות. "יש לי לפרנס שני ילדים", היא אומרת. "את הכסף המועט איתו יצאתי מהפרשה העדפתי להשקיע בעבודה ולא בידי עורכי דין. אבל 'אושידה' תמיד יישאר מזוהה איתי. ריבה אושידה סמירה הוא שמי בתעודת הזהות".

 

"הייתי הבאר שכל המשפחה שלי שתתה ממנה"

 

סלון השמלות אושידה בצפון דיזנגוף נודע במשך תקופה ארוכה כתחנת חובה לכוכבות כמו ריטה, יעל בר זוהר ואחינועם ניני, שחיפשו שמלות ערב ייחודיות בסגנון וינטג', וכן לכלות שהשתוקקו להתחתן בשמלה בסגנון רומנטי, גם אם במחיר של צעקות מבעלת הבית - אישיות גדולה מהחיים עם פה בהתאם.

 

מזגה החם של סמירה ובעלה הרצל היה ידוע בתעשייה, ולפעמים אף זכה להד תקשורתי שהאפיל על עיצוביה. ככל שהקולקציה היתה מוצלחת יותר – כך צברה סמירה אויבים. ובגדול, כמו שהיא אוהבת. "אני לא אדם שמשקר - לא לעצמי ולא לאחרים", היא אומרת בתגובה על סגנון החיים הראוותני והפה הגדול שסיבך אותה לא מעט. "כשאני מסתכלת במראה אני יודעת מה אני רואה. אני לא עושה לעצמי קוצ'י מוצ'י. אני אומרת לעצמי את האמת בפנים, אז גם לאחרים אני מרשה לעצמי לומר. אם שואלים, אני עונה. שאלת? נכנסת לאש? תישרף!"

 

 

סמירה. "אושידה תמיד ישאר מזוהה איתי" (צילום: עמי סיאנו )
סמירה. "אושידה תמיד ישאר מזוהה איתי" (צילום: עמי סיאנו )

 

 

לפני כשנתיים התהפך הגורל על סמירה. לדבריה, אחיינה הצעיר, ניר מזור, יחד עם שותפו גיא אוסי, הציעו להרצל בעלה לפתח את המותג ולהרחיב אותו למותג אופנה מוכנה ללבישה ("רדי טו וור"). "זה כמו סרט מותחן רע", היא משחזרת היום. "לדאבוני, זאת המשפחה שלי, והכול נעשה תוך כדי תהליך הגירושים מבעלי הרצל. ניר, האחיין שלי, בוגר מכללת רייכמן, רצה כאילו לעזור לי. הוא אמר להרצל שהוא ייכנס כשותף ואני אהיה הפרזנטורית שלו. הכול סוכם במזכר הבנות שראיתי אחרי שעזבתי את אושידה - הלוקיישן - כי את אושידה לא עזבתי בחיים".

 

מה מרגישים אחרי מקרה כזה: כאב או עלבון?

"משפחה זה כאב. זה כואב גם אם לא אראה כסף בחיים שלי. יושבת שם אישה בת 62, אמא של ניר ואשתו של אחי אליעזר, שאהבתי אותה מאוד. אחי אליעזר היה אמא ואבא שלי, כי איבדתי את אמי בגיל צעיר. הוא באמת איש טוב, וגם היום אני אוהבת אותו אהבת נפש. אני לא שופטת אדם שהוא חלש. גם את ניר אני אוהבת. ראיתי את הלידה שלו, הוא המשפחה שלי, אבל זה כואב מאוד. כאב שלא נבלע", היא אומרת ומתחילה לדמוע.

 

לאחר דקות ספורות של התאוששות, היא ממשיכה: "הייתי הבאר שכל המשפחה שלי שתתה ממנה. רצו להתקדם על חשבוני. אני עוד לא סיימתי את הגירושים, והם הציעו לי חוזה. הלכתי איתו לעורך הדין של הגירושים והוא קיבל הלם. אמר לי אל תחתמי על זה בשום אופן. את אושידה לא קונים בחיים. יכול להיות שזה העונש שלי מהעולם. כל החיים הייתי לארג'ית וחילקתי כספים. אבל כסף גם צריך שישמרו עליו".

 

"אני בטוחה שיש מי ששמחו לאידי"

 

כמעט שנתיים מאז התפוצצה הפרשה, והסיפור מציף את סמירה כמעט בכל רגע נתון בשיחה. "הייתי הכי גבוה וירדתי הכי למטה", היא אומרת ומתכוונת באופן מטפורי ומעשי כאחד. בסטודיו שלה, הממוקם במרתף בניין דירות בכיכר המדינה, תלויות מבחר שמלות מהקולקציה החדשה שלה, שלא נופלת ברמתה ממה שהתרגלנו לקבל ממנה בשני העשורים האחרונים. הסגנון הרומנטי והנשי נשאר גם עכשיו, אבל מי שעקב אחרי הקריירה של אושידה יזהה כי הקווים הפכו נקיים יותר והקישוטיות פחתה. "זו שמלה על שם יוהנה האפיפיורית", היא אומרת ומצביעה על שמלת משי שיפון שקופה בצבע שמנת, המעוצבת בקווים גיאומטריים עם שרוולים ארוכים אותם קיפלה מעט. "יש בה משהו מאוד נשי אבל גם מאוד גברי. זה בדיוק כמו הסיפור על האפיפיורית יוהנה (אישה שהתחזתה לגבר והתקדמה בסולם הנצרות עד לתפקיד האפיפיור, א"י)".

 

"אני מאוד מזדהה עם אישה שבאה לעולם ויישמה כל דבר שהיא רוצה", היא ממשיכה ומסמנת את התחנות בחייה: העבודה במשרד הפרסום אריאלי, מועדוני קלאב מד ברחבי העולם והמעבר לניו יורק, שם החלה לעסוק באופנה. "יוהנה היתה סמל לאהבה ולכוח נשי. אבל הזדהיתי גם עם הסבל שלה. סבל זה חיבור לא קטן. כשאתה אומר לאנשים 'רק בשמחות', אז אתה רוצה לשמוח איתם, אבל גם סבל הוא דבר שמחבר. אני לא יודעת אם זו צרת רבים חצי נחמה, אבל היא העירה בי את הכאב מחדש. אז יצאה לי שמלת יוהנה".

 

זכית לתמיכה ממעצבי אופנה לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת?

"קיבלתי טלפונים ותמיכה מדני מזרחי, מטום סלמה ומפנינה טורנה, שהצטלמה לקטלוג שלי בעונה הקודמת וכיום עוזרת לי בכל מה שאני צריכה. זה קשר שהתפתח רק בשנתיים האחרונות. מצד שני, אני גם בטוחה שיש מי ששמחו לאידי".

 

ומה עם הכוכבות שהיו כל כך מזוהות עם העיצובים שלך, מיעל בר זוהר ועד ריטה, שמעת מהן מאז?

"בהחלט. הן המשיכו לבקר אותי, וליעל אף עיצבתי שמלה שאיתה היא הופיעה במחזמר 'לילה לא שקט'".

 

 

הסטודיו הנוכחי של סמירה. מעצבת, מנהלת חשבונות, מלבישה ועושה קפה (צילום: עמי סיאנו )
הסטודיו הנוכחי של סמירה. מעצבת, מנהלת חשבונות, מלבישה ועושה קפה (צילום: עמי סיאנו )

 

 

"הייתי מעדיפה לשמור על החיים הקודמים שלי"

 

למרות החלומות שיש לה עדיין למנף עצמה בתעשייה או לפתח קריירת משחק, סמירה עם הרגליים על הקרקע. כרגע היא עסוקה בשיווק המותג ריבה אושידה. לדבריה, בשנתיים האחרונות השיווק בתעשיית האופנה התפתח מאוד באמצעות האינטרנט, והיא מרגישה מעט מאחור. זאת, למרות שהשמלות בעיצובה עדיין נותנות פייט ראוי ואף עולות על ההיצע הקיים בשוק המעצבים הצעירים והוותיקים.

 

אז אם את לא באינטרנט, איך משיגים אותך?

"שנים שאני שומרת על מספר הטלפון שלי", היא אומרת ומציגה את מכשיר הטלפון שלה, דגם פנינה שהיה פופולרי אולי לפני חמש שנים.

 

על המותג אושידה של היום בעיצובה של לוסי דוד אין לה ממש מה לומר. לא לטוב ולא לרע. "אני בקושי עוברת ליד החנות. קשה לי", היא אומרת. היא גם לא מתרשמת מהמהלך הנוכחי של המותג להפוך לבית אופנה שיציג קולקציה מוכנה ללבישה. את האנרגיות היא מעדיפה לרכז בשני ילדיה: איתי בן ה-21 המשרת בצנחנים, ואמה בת ה-14. לדבריה, הרצל, הגרוש שלה, חי היום מקצבת נכות, בהיותו חולה סוכרת שעבר התקף לב לאחר שהתפוצצה הפרשה.

 

"אם נולדתי מחדש?" היא מחזירה לי בשאלה, "לא. ממש לא. הייתי מעדיפה לשמור על החיים הקודמים שלי. היום אני מנסה לחיות את החיים ללא תלונות. אני רואה את הדור הצעיר נלחם היום ברחובות כנגד הממשלה ואני מעריצה אותם. אני מעדיפה להישאר בבית ולתמוך מרחוק, כי זה עדיין מציף בי דברים", היא עונה לשאלה אם היתה מקימה אוהל לאות מחאה. "אם הייתי יוצאת לרחוב לא הייתי יודעת מה אני עושה. זה היה נגמר בזה שהייתי מתפשטת באמצע שדרות רוטשילד וכותבת על הגוף שלי טקסט מחאה".

 

דנה פרימן, דוברת המותג אושידה כיום, מסרה בתגובה לכתבה:

 

אין שופטים אדם בשעת צערו. מכיוון שהקשר עם ריבה הינו קשר משפחתי, נטייתנו היא לשמור על דיסקרטיות, אך מוטב שתיאמר האמת לאשורה: אין שחר בטענותיה של הגברת סמירה: מהשימוש בשם אושידה, שנאסר עליה לפי צו בית משפט ועד לטענותיה על הגירושים.

 

יוזמת המכירה הגיעה מגברת ריבה סמירה, לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. ניר מזור ושותפו גיא אוסי נעתרו לסייע לה, כבקשתה. המותג אושידה מעולם לא היה בבעלותה של סמירה, אלא של בעלה הרצל. המותג נמכר תמורת טיפול בחובות העסק וכל תהליך הרכישה היה בברכתה, תוך התחשבות בצרכיה, ותחת עינה הפקוחה והמשגיחה.

 

התוכנית לפיה בית אושידה יהפוך לבית אופנה לכל דבר, המספק יחד עם קולקציות הכלות וההוט קוטור גם קולקציות RTW נמצאת בשלב ביצוע כבר שנתיים. יש לזכור שמדובר בעבודה קשה, כיוון שלוקח זמן לשנות את פני בית האופנה. בימים אלו נערכים ראיונות ופגישות צוות לסגירת הנבחרת הראשונה של המעצבים שהמותג יכניס תחת כנפיו, במגוון של שיתופי פעולה המשתלמים לשני הצדדים התומכים בשוק הצעיר והחדש. בית אושידה מאמין בקדמה ובעתיד ורוד יותר לענף האופנה בישראל, על ידי תמיכה מצד המעצבים ובתי אופנה הוותיקים בדור הצעיר והמוכשר.