כן כן, פסח כבר בפתח - וכמו בכל שנה אני נצמדת לקראת החג לטבלת תכנון שאני מכינה בשמחה (כי אני אוהבת טבלאות, זה ידוע). ולמה טבלה? כדי למפות את הבית ולחלק את המשימות על ציר הזמן; כדי שיהיה מעקב אחר הביצוע (סימון V, מכירים?); ובעיקר כדי לראות את הסוף המתקרב עם התאריך המיועד - כמו שכתבה לי פעם חברתי רונית, שהדפיסה את הטבלה ותלתה אותה על המקרר: "עכשיו אי אפשר יותר להיות מופתע שערב פסח הגיע ולא שמנו לב".

 

גם השנה יצרתי את הטבלה שלי, המבוססת על זו של השנים הקודמות, הרבה זמן לפני פסח - עוד לפני חודש אדר. שימו לב לכמה תאריכים חשובים שמופיעים בה:

 

  • פורים: פורים נגמר? זה הזמן הרשמי להתחיל בשיא המרץ. המשימה הראשונה היא מיפוי החמץ בשתי רשימות. הראשונה מתעדת את כל מוצרי החמץ במזווה (פסטות, סולת, בורגול ועוד), ולאחר שאני מכינה אותה אני מרכזת את כולם במקום אחד. הרשימה השנייה היא רשימת מלאי של כל מוצרי החמץ שבמקפיאים (בצק עלים, בצק פילו, עוגות ועוד). את שתי הרשימות אני מדביקה במקום גלוי במטבח, ובעזרתה אני בונה את התפריט של הימים הבאים, עד לפסח, בהתאם למצרכים הזמינים.

 

  • ראש חודש ניסן: זהו יום של אתנחתא, בלי ניקיונות ובלי בישולים. ביום זה אנחנו אוהבים לבלות בחוץ ולקנות מתנות כדי להתחדש לכבוד החג - כולל הפתעות לילדים (גם למוצא האפיקומן וגם לאחרים, שלו ירגישו מקופחים חס ושלום).

 

  • תאריך חיסול החמץ: תאריך שממנו והלאה לא אוכלים יותר חמץ בבית (רק במדרגות או בגינה), כדי שאוכל להתקדם ולגמור את העבודה ביעילות באזור המטבח. לרוב, מנקודה זו ואילך אנחנו בעיקר אוכלים אוכל מוזמן כמו פיצה ופלאפל, ובבית יש כבר עוגיות קנויות כשרות לפסח.

 

  • ערב החג: מתוכנן בדקדוק רב, כדי שיכלול כמה שפחות משימות - כך שנוכל לנוח בו לפחות שעתיים ולקבל את החג ברוגע ונחת.

 

טבלה סודית

 

לאמיתו של דבר, הפעם נצמדתי אליה רק חלקית.כי הפעם יצרתי טבלה נוספת, טבלה סודית. את הסודית הכנתי כשהבנתי שככל שתאריך הלידה שלי יתקרב, כך ייגמרו וילכו הכוחות שלי - ואסור להשאיר דברים לרגע האחרון. אין מה לעשות, הגיל עושה את שלו והריון בגיל 40 זה לא כמו הריון בגיל 20.

 

בטבלה הסודית, החלטתי ביני לבין עצמי שאת כל חדרי השינה אסיים עוד לפי פורים - וכך היה. משנכנס אדר הרבתי בשמחה, וכל בוקר הקצבתי לעצמי שעה עד שעתיים כדי להתקדם. לכל חדר שינה הוקדש שבוע שלם, שבו טיפלתי בארונות, בשידות ובשאר מקומות האחסון (מיון, מיפוי, סידור, ניקיון מבפנים ומבחוץ), ולא פסחתי על החלונות, התריסים, המנורות, השקעים, הקירות והדלתות.

במבט לאחור, כשאני כבר מתהלכת כמו פינגווין מפוטם, אני יודעת שטוב עשיתי.

 

כשפורים הגיע ואתו ההכנות של משלוחי המנות והסעודה החגיגית, שסחטו ממני את הכוחות האחרונים, צצה תובנה נוספת: זה הזמן ליישם את טבלת "רצוי מול חובה" - אם אני רוצה להגיע לפסח בחתיכה אחת.

 

בטבלה העמדתי את כל המשימות בשני טורים. בטור אחד, שכותרתו "חובה", נרשמו המשימות שאי אפשר לוותר עליהן - למשל, סילוק כל גרגיר של חמץ או ניקויה ספות והמקרר. בטור השני רשמתי את המשימות שרצוי לעשות, אבל לא חובה - ושם שיבצתי משימות שהן יותר בגדר ניקיון אביבי: ניקוי של קירות חדר המדרגות, הברקה של הלוסטרה בסלון, ועוד משימות כיפיות בסגנון.

 

ומה יעשה מי שרק עכשיו מתעורר משנת החורף ומתחיל להתכונן לחג? אין ייאוש בעולם - מתחילים ישר מהמטבח, מסלקים כל זכר לחמץ בצורה עניינית, ובעזרת השם הכל יהיה בסדר.

 

אגוזים, סילאן - וזה מוכן! חרוסת עיראקית (צילום: מרילין איילון)
אגוזים, סילאן - וזה מוכן! חרוסת עיראקית (צילום: מרילין איילון)

 

לערוך את השולחן בנחת

 

אחת המשימות האחרונות לפני פסח היא עריכת שולחן החג. את המשימה הזאת אני מבצעת יום לפני ליל הסדר, בשקט ובנחת, כך שבערב החג אני יכולה לנוח. אז מה יש על השולחן?

 

  • ליד המברך ניצב "המגש", שכולל שלוש מצות שמורות, כלי עם חרוסת (אצלנו חרוסת עיראקית, מתכון בהמשך, כלי עם מי מלח, כלי עם גבעולי סלרי, ביצה קשה, זרוע וחסה (זה המרור שלנו).

 

  • לפני כל סועד מונחות צלחת גדולה (שבה נסעד), צלחת קטנה (שבה נאכל את סימני הסדר והיא מפונת בתחילת הסעודה), כוסות קטנות ליין וכוסות לשתייה רגילה.

 

  • על השולחן פזורים: בקבוקי תירוש פתוחים, קעריות עם גבעולי סלרי, קעריות עם מי מלח, מגש עם ביצים קשות עטופות בנייר צבעוני, אגדות, מצות, עלי חסה וקעריות עם חרוסת עיראקית (איך מכינים? פשוט מאוד - ממלאים צנצנת בתערובת של אגוזים טחונים, גורסים ושלמים, לפי הטעם - ויוצקים עליהם סילאן עד לכיסוי).

 

  • ולילדים מחכה סלסילה עם הפתעות - כולל הפתעה גדולה למוצא האפיקומן.

 

  • מרילין איילון כותבת את הבלוג Ma Blogeria. באחרונה פירסמה את ספר הבישול "שבוע במטבח של מרילין"