הדפסה
לכתבה באתר
בכתבה זו נבקר בקנטון וָאלֶה (Valais), או ואליס (Walis) בפי תושביו דוברי הגרמנית. זהו הקנטון השלישי בגודלו בשוויץ, והוא נמצא בחלקה הדרום-מערבי. נהר הרון חוצה את המחוז ממזרח למערב ומגיע עד אגם ז'נבה. היותו של האזור מוקף מכל העברים בהרים גבוהים, ניתק אותו במידה רבה מסביבתו, והוא היה עצמאי עד שנת 1815, אז צורף לקונפדרציה של שוויץ. מסיבה זו לקנטון זה ניב שונה של גרמנית, אך רוב תושביו הם בכלל דוברי צרפתית.
רכס האלפים באזור זה הוא הגבוה ביותר בשוויץ והוא כולל 45 (!) פסגות שגובהן למעלה מ-4,000 מטרים. הפסגה הגבוהה ביותר בשוויץ, פסגת דופורשפיץ, שגובהה 4,634 מטר, נמצאת בקנטון ואלה. גם הפסגה המפורסמת ביותר בשוויץ - המטרהורן, שצורתה צורת חרוט והיא מתנשאת מעל סביבתה עם 4,476 מ' של הוד והדר. הר המטרהורן מככב על אריזות השוקולד השוויצרי טובלרון. 20% משטחו של הקנטון מכוסה בקרחונים, ואל חלקם ניתן להגיע, לגעת ואפילו לנעול נעלי טיפוס ולטפס, גם מבלי להיות מטפס הרים.
הניגוד של עמק הרון הרחב והפורה, עם ההרים הגבוהים והקרחונים סביב, הוא חגיגה לאוהבי הטבע. עמקים רבים מתפצלים מהעמק המרכזי ומטפסים צפונה או דרומה אל בין ההרים, ובהם תמצאו שפע של מסלולי הליכה. בחורף מתכסים ההרים לבן והופכים ליעד אטרקטיבי לחובבי ספורט החורף, ואילו בקיץ משמשת התשתית התיירותית הזו את הנופשים והמטיילים, שימצאו כאן שפע אפשרויות בילוי. אביא כאן רק דוגמא לכמה מהן, שילדים יאהבו במיוחד.
קופים בשוויץ - פארק חבלים
אם תמיד חלמתם להיות קופים – להשתולל בין העצים ולהביט על העולם מגבוה, הגעתם למקום הנכון. בין העצים הגבוהים (מאוד!) של אתר הסקי הקטן שמעל לעיירת הסקי המקסימה וורקורין (Vercorin) נפתח בקיץ, לאחר הפשרת השלגים, פארק החבלים Foret de l'Aventure - שבמשפחתנו זכה לכינוי "פארק הקופים". הפארק הוא חוויה נהדרת לילדים ולמבוגרים גם יחד, והבונוס כאן הוא הנוף הנפלא של ההרים סביב והעמק שלרגליכם. הכל נקי, ירוק ועשוי למופת כמו שהשוויצרים יודעים.
כאן מנצלים את התשתית של אתר הסקי לפעילויות נופש בקיץ. סדרה של סולמות, "טרזנים" וגשרים שונים ומשונים, מתוחים בין העצים ועליהם יש להעיז ולעבור. הירידה היא תמיד בעזרת "אומגה" ואז שבים ומטפסים למתקן הבא - גבוה עוד יותר. המתקנים מתחילים בגובה בינוני ומגיעים לגבהים עצומים, שבוודאי יציבו אתגר גם לאמיצים שבכם. כמובן שאין ממה לחשוש, מאחר ולאורך כל הדרך תהיו מאובטחים בחבל בטחון, ואם על השוויצרים לא תסמכו על מי כן?
"המסלול הגדול" (Grand parcours), מיועד לילדים ומבוגרים שגובהם מעל 1.40 מ', והוא מספק אתגר לשעתיים-שלוש. "המסלול הקטן" (Petit parcours), מיועד לקטנטנים - מתחת גובה 1.40 מ', והוא יספק להם בילוי של שעה לערך.
איך מגיעים: העיירה וורקורין (Vercorin) נמצאת על הרכס שמדרום לעמק נהר הרון (כביש E63). אפשר להחנות את הרכב בעיירה Chalais, השוכנת 25 ק"מ מזרחית לסיון (Sion), ולעלות בגונדולה (telepheriqu) או לטפס עד וורקורין עם הרכב. מוורקורין יש לקחת רכבל נוסף, היוצא מתחנה אחרת בעיירה ומגיע עד לפארק.
וורקורין היא עיירה מקסימה עם בתי עץ עתיקים, האופייניים לקנטון ואלה. הבתים ניצבים על עמודי עץ ודסקיות אבן, להגן עליהם מפני מכרסמים, ותוכלו לראותם בדרך בין תחנות הרכבל.
פתוח: מאמצע מאי עד סוף אוקטובר.
אקסטרים לכל המשפחה - פארק מאקסי-פאן
אם ילדיכם לא שבעו שעשועים ב"פארק הקופים" של וורקורין, תוכלו להשתעשע בפארק נוסף, הנמצא בקרבת מקום - פארק מאקסי-פאן (Maxi-Fun).
זהו פארק הרפתקאות וספורט אקסטרים לכל המשפחה, שהאטרקציה (בהא הידיעה) שלו היא קפיצת באנג'י מגובה 190 מטר, מהגשר התלוי הגבוה ביותר באירופה (נכון לרגע כתיבת שורות אלו). בנוסף לכך מציע הפארק נדנדת ענק (Giant swing) של 150 מטר, טרמפולינה, קיר טיפוס, חציית גשר תלוי מעל קניון ועוד שלל פעילויות מאתגרות. למחפשים פעילות מעט יותר רגועה או לילדים צעירים, יש במקום גם גן שעשועים ואזור לפיקניק. אפשר גם ללון באוהלים אינדיאנים או בבתים על העצים... (כן זו לא טעות).
איך מגיעים: הפארק נמצא ליד העיירה Niouc, אשר בעמק ואל ד'אניבייר (Val d'Anniviers). מכביש E62 יש לצאת ביציאה "Sierre-Est”. מיד לאחר הכפר Niouc לפנות לדרך עפר באורך 300 מ'.
פתוח: מאפריל עד אוקטובר.
לטפס ולגלוש על קרחונים גם בקיץ
בקנטון ואלה ריכוז הקרחונים הגבוה ביותר בשוויץ ואל כמה מהם ניתן להגיע כל השנה, גם אם אינכם מטפסי הרים או גולשי סקי. בהמשכו של עמק ואל ד'אניבייר שוכנת עיירת הסקי היפיפייה צינל (Zinal), למרגלות קרחון בעל אותו שם - קרחון צינל (Zinal Glacier). אל הקרחון תוכלו להגיע ברגל ואף לטפס עליו בעזרת ציוד טיפוס מקצועי ומדריך, חוויה מיוחדת לילדים ומבוגרים. מידע נוסף באתר האינטרנט.
בקצהו של עמק אחר - עמק מאטרטל, המתפצל אף הוא דרומה מעמק הרון, נמצאת עיירת הסקי צֶרְמָט (Zermatt). העיירה שוכנת למרגלות המטרהורן בעל מראה החרוט הדרמטי, והקליין מטרהורן (Klein Matterhorn), שהיא הפסגה הגבוהה ביותר בשוויץ אליה ניתן להגיע עם רכבל. זהו גם אחד משלושת אתרי סקי הקיץ של שוויץ, בו תוכלו לטעום מהחוויה הנפלאה של גלישת סקי על קרחון. אבל גם ללא סקי תוכלו לגעת בקרחון, לטייל עליו וליהנות מתצפית מרהיבה על הפסגות המושלגות סביב.
מסלול אתגרי במיוחד - קניון גורנר
לא הרחק מעיירת הסקי צרמט נמצא קניון גורנר
(Gorner Gorge), שהוא בעל תצורות סלע מרשימות, אשר נוצרו על ידי הקרחונים וזרימת המים האדירה מההרים. המסלול עובר על גשרים תלויים ודורש טיפוס וגלישה בעזרת חבלים והוא מתאים למבוגרים ולילדים, אמיצים ואוהבי אתגרים (מעל גיל 10).
תחילתו של המסלול בתחנת Furi, אליה ניתן להגיע ברכבל העולה לקליין מטרהורן, והוא מסתיים בצרמט. הקטע העובר בקניון עצמו אורכו כקילומטר אחד, והוא דורש 3-4 שעות של הליכה. כבל מתכת ,המעוגן לסלע, מאבטח את המטיילים לכל אורך המסלול. חובה לקחת ליווי של מדריך מקצועי המכיר היטב את השטח, והתענוג לא זול בכלל. את כל הציוד המקצועי תקבלו בחברה המארגנת את הטיול. כל קבוצה מונה 4-7 אנשים, ואפשר גם להצטרף לקבוצה קיימת. יש להירשם מראש במשרד של Zermatt Alpine Center, החברה המארגנת את ההדרכה.
בילויים פחות אתגריים בעיירה צרמט
אם לרוע מזלכם מזג האוויר אינו מאפשר עלייה להרים, יש בצרמט
גם מה לעשות בימי סגריר. בעיירה טרמפולינת קפיצה בה יוכלו המוכשרים ביותר לקפוץ עד לגובה של שמונה מטרים! המכשיר מאובטח בכבל בטחון ומיועד לילדים מגיל שנתיים ולמבוגרים עד 90 ק"ג.
בקרבת צרמט תוכלו לטייל לאגם שוורצזה (Schwarzsee) או לעלות ברכבל לפסגת רוטורן (Rothorn). רכבת שיניים עולה לתצפית נפלאה על קרחונים ופסגות אדירות, מפסגתו של הר גורנרגרט (Gornergrat Bahn), ומאפשרת שלל מסלולי טיול בירידה.
עיירת הסקי סאס-פה - המקרר הגדול בעולם
עמק סאס-טל (Saastal), הוא העמק המקביל לעמק מאטרטל (בו נמצאת צרמט), ובקצהו נמצאת עיירת הסקי סאס-פה (Saas-Fee). גם כאן תוכלו לעשות סקי קיץ, או לבקר באגם המלאכותי מטמארק (Le Lac Artificiel de Mattmark).
מערת הקרח (Eispavillon) הגדולה בעולם (כך לפחות טוענים המקומיים) - 5,500 מטר מעוקב גודלה, חצובה בתוך קרחון ענק על הר אלאלין-הורן (Allalinhorn) בגובה 3,500 מ' מעל פני הים, דרומית לעיירה סאס-פה. הטמפרטורה בתוך ה"מקרר" הענק הזה היא קבועה לאורך כל השנה - מינוס 1 מעלות צלזיוס - נא להתלבש בהתאם. פסלי קרח מרשימים הופכים את הביקור לחוויה קרירה ומרנינה.
מלבד הביקור במערה תוכלו ליהנות כאן מתצפית על הקרחונים האדירים המקיפים את ההר, מסעדה המסתובבת על צירה 360 מעלות, לטעום סקי של קיץ על הקרחון או סתם "לגעת בשלג".
איך מגיעים: מהעיירה סאס-פה ברכבל עד לתחנת Felskinn (בגובה 3,000 מ') ומשם ב"מטרו של האלפים", רכבת הנוסעת במנהרה שנחצבה בהר על מנת לא לפגוע בנוף.
עיירת הסקי וורבייה - שפע פעילויות לכל המשפחה
מעט רחוק יותר, אם תיסעו מערבה לכיוון מרטיני וממנה לכיוון מעבר ההרים גרן סן ברנרד, תגיעו לעיירת סקי נוספת – וורביה (Verbier). בחודשי הקיץ (יולי - אוגוסט), ניתן להצטרף לסיורים ברכבת תיירים קטנה וחביבה, שתיקח אתכם לטיול בעמק Val de Bagnes, עד לסכר Mauvoisin ואגם מלאכותי בעל שם זהה. תוכלו גם לעלות לתצפית מפסגת Mont Fort, לרכב על סוסים או על אופני הרים, לעלות ברכבל ולרדת עם קורקינטים (Scooters), לצאת לראפטינג וסוגים אחרים של ספורט נהרות ועוד.
מתגעגעים לקופים? בפארק מדרן (Medran Parc) סולמות וגשרי חבלים תלויים מכל המינים והסוגים, באורך כולל של 800 מ', בעזרתם עוברים מעץ לעץ ומשקשקים מפחד. הירידה תמיד בגלישה באומגה. למי שזה לא הספיק, אפשר לטפס גם על קיר טיפוס (בתוספת תשלום). לאורך כל הדרך תהיו מאובטחים על ידי כבל מיוחד ועל ידי המדריכים של בית הספר המקומי לסקי.
איך מגיעים: הפארק נמצא ליד עיירת הסקי וורביה (Verbier). כדי להגיע לעיירה יש לפנות מזרחה מכביש E27 (הכביש לאיטליה דרך מעבר גרנד סן ברנרד), 14 ק"מ דרומית למרטיני, ולנסוע עוד 14 ק"מ בכביש צר ומפותל.
לסיום, אם אתם כבר בקנטון וָאלֶה, נציע לכם לבקר בערים סייר (Sierre) וסיון (Sion), שתי ערים עתיקות על גדות נהר הרון, המוקפות טירות וכרמי יין. לקינוח מומלץ לעלות לתצפית על קרחון אלטש (Aletschgletscher), הקרחון הגדול ביותר על רכס האלפים, או אפילו ללכת במסלול הליכה ממש עד אליו.
הכותבת היא כתבת ועורכת באתר GoTravel יועצת למתכננים טיולים עצמאיים וחופשות סקי באירופה
| מתקשים לרזות |  |
מערכת חילוף החומרים בגופכם קובעת את כמות האנרגיה שגופכם זקוק לה כדי להתקיים, לבנות רקמות ולחדש תאים. אם ניקח לדוגמה תינוק, בשנת חייו הראשונה הוא משליש את משקלו, ולפיכך קצב חילוף החומרים בגופו מהיר מאוד. גם בגיל 20 מוציאים הרבה אנרגיה, מאחר שכמות התחדשות התאים בגוף זהה לכמות התאים המתים. בגיל המעבר לעומת זאת, יותר תאים נהרסים ופחות תאים מתחדשים. בגלל תהליך ההרס קצב חילוף החומרים מואט.
סיבה נוספת להאטה בחילוף החומרים נעוצה בריבוי הפעמים שעשיתם דיאטות בעבר. הדיאטות (ובעיקר הקיצוניות שבהן) מאיטות את קצב חילוף החומרים הבסיסי, הנדרש לפעולות פשוטות כמו נשימה, דיבור והפעלת המערכות השונות של הגוף, וזה רבותיי, כמעט בלתי הפיך, אלא אם כן מזעזעים את המנגנון ו"מתכנתים" אותו מחדש לעבוד בקצב אחר, מהיר יותר.
מה לעשות?
פעילות גופנית היא הדרך היחידה להעלות את קצב חילוף החומרים, שכן היא מעלה את מסת השריר. לעומת רקמת השומן שאינה זקוקה לאנרגיה כדי להתקיים, רקמת השריר צורכת אנרגיה, מה שמעלה את קצב חילוף החומרים.
כדאי לדעת:
קצב חילוף החומרים גבוה יחסית בזמן הפעילות הגופנית ועד שעה וחצי אחריה. לאחר מכן הוא יורד.
ההמלצה לצורך הפחתה במשקל:
בצעו שש פעמים בשבוע פעילות אירובית (הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים) במשך שעה שלמה וגם שלוש פעמים אימוני כוח לבניית שריר (3 סטים, 15 פעם, בכל תרגיל).
אם הצלחתם לרזות, השתדלו לבצע פעילות אירובית לא פחות מחמש שעות בשבוע ושלוש פעמים בשבוע אימוני כוח.
אם מעולם לא ביצעתם פעילות גופנית התחילו בעשר דקות עד רבע שעה בכל פעם, אך הקפידו לבצע זאת במשך שש פעמים בשבוע. העלו בהדרגה את משך הפעילות ובקשו הדרכה במכון הכושר לביצוע תרגילי כוח.
בשורה משמחת:
מיועדת לכם, הגברים. לעומת נשים בגילכם רובכם ביצעתם פחות דיאטות במהלך חייכם ולכן תיהנו מקצב חילוף חומרים גבוה יותר. נוסף על כך נולדתם עם מסת שריר גבוהה יותר וזה מספק לכם יתרון נוסף.
| החשק נעלם | |
אצל גברים ונשים חלה ירידה בהורמוני המין. אך בעוד שאצל נשים הירידה היא דרסטית ובגיל 50 הן מפסיקות לייצר את הורמון המין הנשי אסטרוגן, אצל הגברים הירידה בהורמון המין הגברי, הטסטוסטרון, הדרגתית. בין תפקידיו הוא אחראי למראה הגברי, לחוסן ולהתפתחות מסת השרירים והעצם. כשחלה בו ירידה, מידלדלת רקמת השריר, ואת מקומה תופסת רקמת השומן.
אצל נשים הירידה בהורמוני המין אינה גורמת בהכרח להשמנה, אך היא כנראה מקשה על פירוק השומן. עיקר ההשמנה נובע דווקא מהסממנים הנלווים לגיל המעבר כמו מתח, הפרעות שינה, גלי זיעה ודיכאון. אלה גורמים לחלק גדול מהנשים לוותר על פעילות גופנית ולהגדיל את צריכת המזון.
ידוע למשל שבזמן עייפות וחוסר בשעות שינה יש נטייה לצרוך מזונות פחמימתיים (מתוקים בעיקר) כדי לקבל מכת אנרגיה ולהתעורר. הגוף דורש פחמימות גם במצבי דיכאון בניסיון להעלות את רמות הסרוטונין במוח.
מה לעשות?
נשים:
- תפריט דיאטטי המבוסס על פחמימות מורכבות (פסטה, לחם מחיטה מלאה, קוואקר) שיתרום לעלייה מתונה של רמת הסרוטונין.
- מדיטציה או יוגה שיסייעו בהרגעה ופעילות גופנית שתתרום לאיזון ההורמונים בגוף ולשינה טובה יותר (בתנאי שאתן מבצעות אותה עד שעתיים-שלוש לפני שאתן הולכות לישון).
- אכילת זרעי פשתן. אלה מכילים חומצות שומן חיוניות המסייעות לאיזון ההורמונלי ושומרות על אלסטיות העור (2 כפות ליום, להוסיף ליוגורט או לסלט).
- נטילת סידן. בגלל השינויים ההורמונליים (חסר ממושך באסטרוגן) גובר הסיכון לאוסטיאופורוזיס, לכן מומלץ לצרוך 1,200 מיליגרם סידן ליום. סביר להניח שאם אתן בדיאטה וגם אם לאו תתקשו להגיע למינון זה באמצעות מזון. במקרה כזה טלו תוסף סידן.
- טיפול הורמונלי חלופי בהיוועצות עם רופא, או לחלופין נטילת מולטי ויטמין המיועד לנשים בגיל זה. תוסף זה עשיר באיזופלבונואידים (רכיב הנמצא בסויה המכילה אסטרוגן צמחי) וקוהוש שחור והוא יעיל כנגד תסמיני גיל המעבר. לשיפור הספיגה מומלץ ליטול את התוסף יחד עם ויטמין סי.
גברים:
- אם אתם שמנים וגם חסרי חשק מיני, עשו היכרות עם האנדוקרינולוג. הוא יציע לכם לעבור בדיקת דם פשוטה שתברר אם חלה אצלכם ירידה ברמות הטסטוסטרון. אם התשובה תהיה חיובית, יוצע לכם טיפול בטסטוסטרון (כדורים, זריקות, מדבקות או ג'ל).
- אם אתם סובלים מעודף משקל אך החשק המיני שלכם עדיין נושם ובועט, תוכלו להסתפק בדיאטה ובפעילות גופנית כדי לחזק את מסת שריר. מומלץ גם להימנע מאלכוהול בכמויות גדולות (מעבר לשתי כוסיות ביום). האלכוהול פוגע בתפקוד הכבד ובתאים שמייצרים את הטסטוסטרון.
בשורה משמחת:
ושוב לגברים: אם תעשו פעילות גופנית קבועה, תפנטזו על סקס ותכריחו את עצמכם לעשות כמה שיותר אהבה, גם תעלו את רמת הטסטוסטרון בגופכם וגם, מן הסתם, תשמחו את בנות זוגכם.
| מגדלים כרס | |
למה זה קורה?
לא סתם נראים במחוזותינו גברים רבים שגילם מעל 45, המטפחים את כרסם בגאווה או מחוסר ברירה. גם אצל האישה, בגיל הזה ואפילו קודם לכן, רואים התעבות באזור המותניים, כשהשומן מתרכז בתוך הבטן ומסביב לה.
אחת הסיבות לכך קשורה לירידה בהורמון הגדילה. זהו הורמון האחראי, בין היתר, להאטת קצב ההזדקנות, הוא מחדש תאים ומשפיע על חילוף החומרים וגם מחזק את המערכת החיסונית, העצמות והשרירים. הפרשה מופחתת של הורמון הגדילה מתבטאת בירידה ברקמת השריר ובשינוי בפיזור השומן. זאת הסיבה לכך שגם מי שמעולם לא סבל מבעיית כרס עלול לגלות עם השנים בטן קטנה שמבצבצת בגאון בזמן שהישבן הולך ומצטמק.
כדאי שתפנימו: ההשמנה הבטנית היא המסוכנת ביותר, מאחר שהיא מכבידה על הנשימה, העיכול והלב. ככל שריכוז השומן בבטן גדול יותר, כך הסכנה לפתח מחלות לב וסוכרת גבוהה יותר.
מה לעשות?
- להורדת הבטן יש רק דרך אחת: פעילות גופנית אינטנסיבית. כאמור, שש פעמים בשבוע, שעה בכל פעם. לאחר האימון אכלו מנת חלבון (ביצה או טונה או גבינה דלת שומן) עד שעה לאחר האימון. אם לא תעשו כך, הגוף עלול לפרק את השרירים כדי למלא את מאגרי הגליקוגן (פחמימות שמאוחסנות בשריר ומתפרקות לסוכר בזמן פעילות), ואתם הרי לא רוצים לאבד מסת שריר. אגב, לאחר האימון הגוף צורך יותר אנרגיה, כך שאף שאכלתם, גופכם יפרק כ-30% יותר קלוריות מאשר לפני האימון.
- נשים, נוסף על הפעילות האינטנסיבית כדאי שתנסו את התרגיל הבא: רדו לעמידת שש, אספו את הבטן פנימה לעשר שניות (הגב נשאר ישר), הדקו את הבטן לכיוון הגב תוך כדי נשיפה, ושהו כך במשך עשר שניות. חזרו על התרגיל כמה פעמים מדי יום. אגב, בתרגיל זה מומלץ "לאסוף" גם את שרירי רצפת האגן (מרגיש כמו התאפקות בזמן שרוצים להטיל שתן).
- אם אתם "בונים" על הורמון גדילה כאחד האמצעים שיסייעו לכם להשיג בטן שטוחה, תשכחו מזה. בשל הסיכונים הכרוכים בנטילתו (מחלות לב וסרטן) נאסר ההורמון למכירה בישראל. אם יש לכם עודף כסף ואתם בכל זאת מתעקשים להשיגו, תוכלו לרכוש בארצות הברית זריקות המכילות את ההורמון בעלות שנתית של 20-12 אלף דולר.
בשוק מוצרי האלטרנטיבה תוכלו למצוא חומצות אמינו המסייעות בהאצת ההורמון. הפופולרית ביותר היא חומצת האמינו ארגינין. אולם גם אז ללא פעילות גופנית, ספק אם תראו תוצאות משביעות רצון. ובכלל כדאי שתדעו שמחקרים מראים שפעילות גופנית מעלה את הפרשת הורמון הגדילה בגוף באופן ניכר.
בשורה משמחת:
שומן המתרכז בבטן הוא "שומן זכרי". מצד אחד קל יותר לאגור אותו ומצד אחר קל יותר להיפטר ממנו. שומן זה נועד לשמש כמחסן טהור ולא כמו השומן המצטבר בישבן, בחזה, בירכיים ובסמוך לרחם שנועד לשמש תמיכה אנרגטית לעובר ולכן הוא גם קשה יותר לפירוק.
| משתוקקים למתוק | |
אכילה מופרזת של מתוקים גורמת להפרשה מוגברת של הורמון האינסולין שתפקידו לאזן את רמת הסוכר הגבוהה בדם. בעקבות זאת מתרגלות רקמות הגוף לרמת אינסולין גבוהה ורגישותן יורדת. לתופעה זאת קוראים תנגודת לאינסולין והיא מאפיינת אנשים שסובלים ממשקל עודף במשך שנים רבות. רמה גבוהה של אינסולין מעודדת צבירת שומן ומקשה על פירוקו, מגבירה את התיאבון ומעוררת תשוקה עזה למתוק. גם תופעה זאת מתבטאת בהשמנה בטנית.
מה לעשות?
- בדקו את היקף המותניים (בקו הטבור). היקף העולה על 88 סנטימטר אצל נשים ומעל 102 סנטימטר אצל גברים הוא סימן מחשיד שאתם סובלים מתסמונת זאת. בשלב הבא פנו לרופא המשפחה ובקשו בדיקת דם שתבדוק את רמת הגלוקוז בדמכם בזמן צום. אם הערכים נמצאים בין 100 ל-126 תעברו בדיקת העמסת סוכר. אם התוצאה שתתקבל תהיה 200-140 אתם חולי סוכרת סמויים. מעל 200 - אתם כנראה, סובלים מסוכרת.
- התחילו להיגמל מפחמימות. השתדלו שתפריטכם היומי יכיל לא יותר מ-40% פחמימות (רצוי שרובן יהיו פחמימות מורכבות).
בשורה משמחת:
דיאטה ים תיכונית (המבוססת על פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, שמן זית, דגים, עוף, שקדים) הוכחה כיעילה בטיפול בתסמונת. היא גם תורמת להורדת ערכי לחץ דם, ליפידים, טריגליצרידים וגלוקוז.
| מתעייפים מהר | |
לירידה ביכולת הגופנית יש סיבות נפשיות ופיזיות. מבחינה גופנית רקמת השריר מידלדלת, שינויים מבניים מתחוללים בשלד, והמפרקים נעשים נוקשים יותר. אנשים שלא התאמנו מעולם (או שהפסיקו להתאמן לפני כמה שנים), יתעייפו מהר יותר בזמן מאמץ גופני. הם יהיו גמישים פחות, היציבה שלהם תהיה מרושלת יותר והכתפיים שמוטות.
מבחינה נפשית אנשים שלא התאמנו בעבר חשים לא פעם שהם איחרו את הרכבת, וכמו שקשה להתניע רכב שעמד זמן רב בחנייה, כך קשה להתחיל להפעיל את הגוף.
אצל מי שמתאמן בקביעות תחול האטה בהידלדלות השריר, וספק אם הירידה ביכולות תורגש.
מה לעשות?
אם לא התאמנתם מעולם או אם אתם סובלים מעודף משקל רב וקשה לכם לזוז, לכו על אימון במים. לפעילות זאת יתרונות רבים, ביניהם העלאת הדופק בפחות קשיים. בעוד שבהליכה רגילה אתם עלולים לגלות שקשה לכם להעלות את הדופק ולהמשיך ללכת בו זמנית במשך זמן רב, הרי שבהליכה במים תצליחו להעלות דופק כי אתם נושאים רק 35% ממשקל גופכם. הפעילות במים בטוחה יותר ואינה פוגעת ברקמות הרכות כמו הקרסוליים, הברכיים והירכיים.
לעולם אל תשכחו לבצע מתיחות כמה פעמים ביום לפני האימון ואחריו. המתיחות יתרמו לגמישות השרירים ויגדילו את טווח התנועה.
בשורה משמחת:
האמרה השחוקה "זה לא הגיל זה התרגיל", תקפה אצלכם באופן חד-משמעי. גם אם נדמה לכם שעצמותיכם חורקות מאי שימוש, תוכלו להתחיל להתאמן ואפילו לשפר ביצועים.
| הטעם משתנה | |
מחקרים רבים שנערכו בעיקר על נשים וקשישים הראו ששינויים הורמונליים משפיעים על חוש הטעם. עם זאת יש סיבות נוספות לשינויים בחוש הטעם. נטילת תרופות עלולה, למשל, להוסיף טעם לוואי מתכתי למזון. בעקבות זאת אנשים עשויים לדחות מזונות או לצרוך מהם יותר בניסיון "ללכוד" את הטעם הישן שוב.
נוסף על כך, עם השנים חלים שינויים פיזיולוגיים המשפיעים על חוש הטעם, כמו למשל, ירידה במספר הקולטנים של תאי הטעם או ירידה ברגישותם. לפעמים תחושו שהטעם המקורי של המזון "נעלם" ובמקומו מקבל המזון טעם אחר. למשל, מי שחש בצעירותו שטעמו של מזון מסוים חמוץ, יכול לחוש בהתבגרותו שאותו הטעם מלוח או מר. דוגמה אחרת: מי שהיה רגיל לשתות תה עם שתי כפיות סוכר, יכול לחוש שהתה כבר לא מתוק לו ובאופן טבעי הוא יוסיף לו סוכר.
במחקרים נמצא שאין טעם מועדף בגיל המעבר. אמנם נשים מעדיפות יותר מתוק, אך נראה שיש לכך קשר לדיכאון האופייני לגיל זה ואז יש צורך להעלות את רמות הסרוטונין.
מה לעשות?
אל תתפתו להוסיף סוכר או מלח למזונותיכם גם אם אתם חשים צורך לעשות זאת. להפך, נסו דווקא להפחיתם באופן הדרגתי.
בשורה משמחת:
שלושה ימים. זה הזמן שתצטרכו כדי להרגיל את עצמכם לטעם החדש הפחות מתוק/מלוח.
| תרופות "עם האוכל" | |
כבר אמרנו שכל העסק פועל פחות טוב בגיל המעבר, וכמאמר הפרסומת לגוף אין חלקי חילוף. כדי לחיות טוב עם ה"בלאי" צריך לא פעם לצרוך תרופות, כשהפופולריות ביניהן הן תרופות להקלת כאבי גב, צרבות ואולקוס.
נוטלי התרופות מתייחסים ברצינות לאזהרה המפורשת שלפיה יש ליטול את התרופה יחד עם הארוחה כדי למנוע פציעה בקיבה. אבל לא פעם הם עושים זאת לאחר שכבר אכלו. הפתרון שמצאו פשוט: לארגן ארוחה קטנה נוספת לכבוד התרופה.
מה לעשות?
כמו שאתם לא שוכחים לאכול, אל תשכחו ליטול את התרופה בזמן האוכל. אם אתם מחלקים את התפריט היומי שלכם לשש ארוחות ביום, תוכלו להקדים את ארוחת הביניים לזמן שבו אתם נזקקים לתרופה.
בשורה משמחת:
גם אם פספסתם את נטילת התרופה בזמן שאכלתם, זו לא בעיה גדולה ובטח שלא סוף העולם. לא צריך לאכול ארוחה מלאה כדי להגן על הקיבה מפגיעת התרופה. מספיקה פרוסת לחם קל המכילה עד 40 קלוריות.
| יותר מדי פנאי | |
נכון, אתם צודקים, זאת לא בדיוק בעיה אלא סוג של מכשלה. בדרך כלל יש בגיל המעבר יותר זמן וכסף. הילדים עזבו את הקן ולכם יש יותר זמן לבלות במסעדות, לחגוג באירועים, לנהל חיי חברה תוססים ולנסוע לנופשים. אלא מה? למדנו שהנאות החיים פירושן אוכל, ובעיקר אוכל טוב. ואם האוכל טוב, אז למה שלא נאכל כאילו אין מחר?
מה לעשות?
- זו עצה שחוקה לעייפה, אך אין מה לעשות היא תמיד עובדת: הוציאו יותר אנרגיה ממה שאתם מכניסים (הדיאטנים קוראים לזה "מאזן קלורי שלילי"). אם אכלתם יותר מדי באירוע מסוים, הקפידו לבצע באותו יום יותר פעילות גופנית.
- תכננו. לאן שלא תצאו תמיד תתכננו את התפריט, כך שהארוחה לא תחרוג מעבר לכמות הקלורית הדרושה.
- מי אמר שכל בילוי חייב להיות כרוך באוכל? נסו בילויים חברתיים אחרים. אולי זה הזמן לקבץ את החברים המשועממים שלכם ולהציע להם להצטרף אליכם לצעידות לילה.
בשורה משמחת:
בעיקר לגברים חובבי היינות. מותר להמשיך ולשתות מדי יום כוסית יין אדום (120-100 מ"ל) גם בדיאטת הרזיה. את 80 הקלוריות שהיא עולה הכניסו לחישובי התפריט היומי.
מה איתנו? אתן שואלות ובצדק. לכן היינו ממליצים להימנע משתיית יין בפרט ואלכוהול בכלל על בסיס יומי בשל הקשר שנמצא בין אלכוהול לסרטן השד. את אותם פוליפנולים בריאותיים שיש ביין רצוי לקבל ממקורות אחרים (כמו תפוח, ענבים, אפרסמון). אם אתן מתקשות להשלים עם רוע הגזירה, שתו חצי מנה פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע.
