את הפנקסנות ועוד.
אחרת תהיה העברה בינדורית.
אם לא למענך, אז למענו. (תודה לאל שזה לא בת, אחרת היה עוד יותר גרוע)
בהצלחה

קראתי את גילוי הלב של ליבי בגנו סימון והזדהתי עמו.
תמיד הייתי אאוטסיידר,וכך גם היום.רוב מפקדיי,וחיילי בעבר הפליאו
לחבל בנפשי,עד לכדי נכות נפשית.גישת הוריי,והאופן בו הם התנהגו
איתי,היו,ועדיין ללא דופי.המודעות העצמית, כוח הרצון, כוח הסבל,
שני פקטורים אלו שיקמו אותי,שלפו אותי מספר פעמים מהבורות העמוקים
אליהם הופלתי. הנכות שלי איתי ואני חי בשלום עמה. השבח לאל!

לא צריך להתלונן על "ההפרעה" הזאת... כי בסופו של דבר זה הישג כל הרזון הזה.
אף אחד לא יבין עד כמה זה קשה לרדת במשקל ולסגור את הפה.
אני שוקלת 33 ק''ג ואני מאושרת!!
דרך הגב נהנתי לקרוא את הכתבה הזאת.

בתור קורא מהצד, הרגשתי כל מילה שכתבת.
בתור גבר שאוהב את אישתו , ומרגיש כיצד היא מופצצת מכל עבר על ידי פרסומות ומודעות הקוראות לה "לתקן" את המראה שלה וטובה שעה אחת קודם.
לתקן את קמטי הצחוק שלה, את הצלוטיט שלה (שכל כך אהוב עליי) , את פסי הלידה שלה (שהביאו לי את ילדיי האהובים) והכל בכדי להפוך אותה , את האהובה שלי , כדברי השיר תפוחים ותמרים ל"קפואה ובלי קמטים" .
מי הם אותם "מעצבים" שמבקשים להפוך את זוגתי למעין אנדרוגינוס ?
מי הם אותם אנשים נעלמים שדורשים שאהובתי תראה כמו נער ? ועוד אחד כזה שהוא לפני גיל ההתבגרות ?!
והגרוע מכל ? שהגברים הבינו שזאת עוד דרך לרמוס את האישה שמולם ולקבל מה שהם רוצים ממנה , מבלי שתהיה לה יכולת התגוננות, כי אחרי הכל , מי מאיתנו יכול באמת להתגונן בפני מתקפה מרושעת ששואבת את כוחה מהערות צקצקניות על הגוף היחודי שלנו?
מאחל לך ולכל הנשים שבעולם הרבה בריאות ואושר .
ושתדעו לכם , אנחנו , אוהבים אותכן ב-ד-י-ו-ק כפי שאתן !!

תודה על הכנות והפרספקטיבה ממרחק השנים.
כאבא מודאג לנערה שהמחלה תקפה אותה השנה ועם אופי דומה כל כך לשלך,
חשוב לקרוא שגם אם זו התמודדות תמידית יש תקווה ואפשר לנצח.

מאיפה מביאים את הכח הנפשי הזה, לא יודעת.
לדעתי אנורקסיה זה מדהים כי זה ממש כוח רצון עוצמתי, הלוואי עלי כזה דבר בתחום אחד בחיי.

נכתב ע״י אנורקטית

אם מחלימים ממנה פיזית, בראש תמיד יהיה מחשבה של שמן

מחלה קשה ביותר שמאד מסובך לצאת ממנה . אחוז המוות ממנה הוא גבוה .חובה לתת דגש גבוה לאותם חולות במחלה הארורה הזאת

את כזאת. את בוחרת להתעסק באוכל, ויתרה מזאת, את מרשה לעצמך (בחוצפה אדירה) להתערב באכילה של אחרים. ולכך באמת אין שום צידוק, אלא אם מדובר באדם שמן מאוד, שאת מנסה לעזור לו.
אז תפסיקי לעשות לעצמך הנחות. כל אחד מאיתנו נשאר עם ההרכב הנפשי שלו. אין שום ייחוד באנורקסיה. צורת המחשבה שלנו נשארת. ולא נותר לנו אלא לשים לעצמנו גבולות ברורים. לדוגמה - לעולם לא אעיר לזולת על האכילה שלו.
ואגב, גם אני סופרת קלוריות כל חיי, כי אחרת אשמין. אז מה? את חושבת שאת כל כך ייחודית? ממש לא!

כל מילה, כל תיאור, כל מחשבה...כאילו יצאו מתוך פי, כולל כל הסיטואציות שתארת, האקסטרים, האוניברסיטה, החיים שאחרי, ההריון, הספירה, ה-80 אחוז, וכן - אפילו הקטני בן השנה וחצי והבן זוג שתומך ומכיל.. מרגישה שהלכת לצידי בכל אחד מהרגעים. שותפות גורל. אז תודה על השיתוף. הצפת אותי בדמעות.

מרגש. תודה על השיתוף שעוזר להעלות את המודעות וההבנה של המחלה הזו.

ואני מודה לך על כך!
מאחלת לך לשמור על הרצועה קצרה קצרה ולא לתת לה להסיר אותה. גם לא ליום אחד.

נהניתי לקרוא, זה נותן תקווה וכוח
בהצלחה במסע שלך והרבה בריאות

מזדהה עם כל מה שכתבת, זה נושא כך כך מורכב.. לא הרבה יודעים שגם גברים נפגעים מהדבר הזה שנקרא אנורקסיה וזה ביטוי למשהו עמוק הרבה יותר מהשמנה.
מאחל לך חיים בריאים ומאושרים עם המון אוכל טעים ובלי ייסורי מצפון.

אנורקסיה זו מחלה קטלנית ביותר.
הסיכוי לשרוד אותה לא פשוט כלל והיא עשתה זאת.
כל הכבוד. מחזק אותך ...

רוב מוחלט של האנשים במדינות המערב אוכל 100 אחוז יותר ממה שהוא באמת צריך בהשוואה לרמת הפעילות הגופנית. אנחנו אוכלים כאילו אנחנו כל היום במרדף אחרי זברות אבל בפועל עוברים מכיסא אחד לאחר

גם אני ראיתי את הבת שלי הולכת ונעלמת לי ונלחמנו בזה איתה, מלחמת חורמה במוות שמאיים להגיע. למזלנו הגענו את הצוות הטוב בארץ בתחום ואחרי כשנה וחצי ידענו שניצחנו בחלק החשוב. היא חזרה לרצות חיים נורמליים. כפי שכתבת ההפרעה אף פעם לא ממש נגמרת אבל יש לביתי את כל הכלים להתמודד בהצלחה. לא מנצחים כל קרב אבל המלחמה הוכרעה לטובת החיים. אנחנו תומכים כשצריך וזה ידרוש ממנה אנרגיות נוספות מדי פעם.
בהצלחה לך גיבורה!

ושמנות טוענות שהן כמעט לא אוכלות.. מישהו פה משקר..