|
1. בחיים לא אבין למה זה מעניין ואיך אנשים כאלה מתפרנסים
|
|
|
2. מרגש ממש ותמונות נהדרות
ותשלחי לאבא שלך את הלינק הזה :)
|
|
|
3. הראש עובד, עוד תגיעי רחוק מאוד
|
|
|
|
|
|
|
6. קצת נמאס שאנשים מתנסים להתפרסם מהמסכנות שלהם.
בסדר, אז גדלת בלי אבא. את ממש לא היחידה! לא צריך להפוך את זה לדרמה אדירה. המוות של האח הוא באמת אסון, אבל שוב, רבים וטובים איבדו בני משפחה. בשורה התחתונה, השאלה אם את צלמת טובה או לא. את באמת רוצה להתפרסם בזכות סיפור סוחט דמעות? נראה לך ראוי?
|
|
|
7. גרמת לי לדמוע. צילומים רגשיים ויפים כל כך.
ילדת עולים משנות ה70 |
|
|
(28.06.17) |
|
|
|
8. אוהבת לצלם? - בהצלחה. סיפור "סוחט דמעות?" - מיותר.
|
|
|
חזק, אמיץ ומאוד אינטיליגנטי, גרמת לי ממש לבכות בהצלחה!
|
|
|
מעבר לסיפור נכנסתי לאתר והצילומים מרתקים. כשרונית בטירוף בעיני!
|
|
|
11. דפנה לוי, האחיזה בכבל המצלמה לא מסמלת שום שליטה או קשקוש אחר
שרשמת "אלירזי אוחזת בכבל המפעיל את המצלמה, סימן לכך שהיא בשליטה ושהסצנות לא התרחשו מעצמן". יש כזה דבר שנקרא כבל שמחברים אותו למצלמה כדי שהצלם לא יצטרך ללחוץ פיזית על הכפתור, וזה יאפשר לו להשתתף בסצנה המצולמת. זה לא מסמל שום דבר, זה פשוט אביזר טכני. ובצילום שמבויים ע"י הצלם- הצלם תמיד מביים את האובייקטים המצולמים, ולכן הוא תמיד נמצא בשליטה על מה שקורה בפריים. וזה לא משנה אם הוא בצילום או מאחורי המצלמה, או שמישהו אחר מצלם עבורו.
|
|
|
12. קצרין זה גולאג?! תתביישי לך, בכיינית עלובה!
כפויית טובה שכמוך |
|
|
(28.06.17) |
לקרוא לקצרין גולאג זה עלבון לכל המיליונים שמתו בגולאגים ואיבדו הכל. אפשר לחשוב שאם הייתם נשארים בקייב היה לך יותר טוב, כפויית טובה וחצופה שכמוך. תתביישי!
|
|
|
13. סיפור קורע לב. מאחלת לך המשך של חיים טובים
|
|
|
14. מרגש וצילומים מדהימים
אני באמת מזהה עם הסיפור של סיוון, שאת שמה האמיתי לא אדע. גם אני עליתי מאוקראינה בגיל קטן ואבא שלי גם כן התלבט אם לעלות איתנו ארצה. בשנייה האחרונה הוא החליט שהוא מצטרף למשפחה שלי וכך עלינו כ-20 איש ביחד לישראל. היו כמובן משברים, אבל תמיד יש. כל כך מזדהה עם הסיפור שלך והלוואי יהיו עוד אנשים כמוך שיעלו את המודעות של הנושא הזה שרלוונטי להרבה משפחות יוצאי ברית המועצות בישראל.
|
|
|
צלמת נפלאה עם נרטיבים מרתקים ונוגעים. תודה רבה על השיתוף, עלי והצליחי!
|
|
|
16. תמונות נפלאות ומסקרנות ,בהצלחה !
|
|
|
17. אמנית גדולה. רגישות ענקית. אסטתיקה מדהימה. כל הכבוד...
|
|
|
18. הכתבה מרגשת, את מאד מוכשרת בהצלחה
|
|
|
|
|
|
|
21. כשאת מצלמת, את עושה ניסיונות פתטיים להחזיק ביד משהו שאי־אפשר
נזדרובייה גיבוצ`קה |
|
|
(29.06.17) |
להחזיק. זה נכון. וגם קורע.
|
|
|
אבל נשאר טעם קצת מר, קצת קשה עם החשיפה, לא כי זה בסה"כ אנושי, אבל זה מאוד אינטימי וכואב והאמת שאני לא מבינה את הטעם לכך. אין מי שלא סבל, גם אלה שחזרו הביתה אחרי ביה"ס. יש כאלה שיש להם הורים אבל הם לא "נוכחים" בכלל. נדמה לי שכל אחד צריך לחיות עם הזהות שלו וללמוד לראות אותה באור מציאותי ולא טראגי. גם הפרח פורח ונובל, גם חיי הפרפר קצרצרים, מי אמר וטעה, שהכול דבש. זה שקר. רק יוצאים לאוויר העולם ופוצחים בבכי ובצעקות גיוואלט!
|
|
|
23. וואו. פשוט מהמם ונוגע ללב.
את כל כך מוכשרת! התמונות שלך מדברות באלף מילים, ונוגעות בחוויות ההתבגרות האישית של כולנו. מצפה מאוד לראות עוד עבודות שלך בעתיד!
|
|
|
מתיישרת בלי שום בעיה בקו אחד עם גדולי הצלמים של המאה הזו, עוקב בסקרנות!
|
|
|
את מצליחה להעביר הרבה רגש וסיפור ביצירות שלך. מאחלת לך הרבה הצלחה!
ולכל הטוקבקיסטים הרעים - יוצרת שיתפה אתכם עם חייה ואיך הם השפיעו על התהליך היצירתי שלה. זה הכל. את הרוע תוציאו במקלחת לבד בבית.
|
|
|
26. סיפור מעניין ולא קל בכלל
מאחלת לה בהצלחה
|
|
|
|
|
28. למה לא מצלמת עם שלט אלחוטי ?
רק שאלה , |
מרכז |
|
(29.06.17) |
|
|
|
29. הורה שלא נוכח בחיי ילדיו 20 שנה הוא לא באמת הורה
|
|
|
מוכשרת מאוד! תמונות מיוחדות שמבטאות הרבה עומק, משפחתיות, חום, אמהות
| |