צודקת! עדיך לא ללכת לרופא על כל פיפס רק מכל תופעות הלוואי אפשר למות

אבל מצד שני, תמיד אפשר לבחור באפשרות אחרת. מאוד מתחברת לסיפור שלך, לי יש מחלה אוטואימונית אחרת אבל בכל זאת הלכתי ללמוד, ועכשיו התמחות, והכל פשוט קשה יותר שחולים כי הגוף מאותת יותר מהר מאנשים אחרים, אבל האפשרות השניה - שלא לעשות כלום עם החיים שלך היא גרועה מלהיות חולה!

כל הכתבות על הסופר-מנים האלה שחולים אבל רצים שוחים ומתכחשים עושות שרות דוב לחולים ובעצם לעצמכם (בעוד שנתיים-שלוש ואולי בעוד יומיים). קשה להגיד שהכל מבפנים ולמחרת המחלה מפילה אותך במצב שאי אפשר לשלוט בזה. יש רגליים אבל הן לא מתפקדות- להגיד הכל מבפנים זה כמו להגיד לקטוע רגל להצמיח אותה. זה לא אומר להרים ידיים וזה לא אומר שאי אפשר לתפקד בכלל אבל ראבק! מספיק עםהכתבות האלה שהמחלה או התופעות שלה זה בחירה.

לכולנו. מאחלת לך מכל הלב, בריאות, בריאות ושוב בריאות.

במקום לתת לגוף קצת כבוד, מנוחה, תזונה נכונה, הקשבה ורצון לריפוי, היא מכניסה את עצמה לסטרס בלימודים ובעבודה ועכשיו בתסכולים באי מציאת עבודה.

עם כל הכבוד לאופי העיקש והחזק שלה, זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות כשחולים במחלה כזאת.

הלוואי ואתבדה. מאחל בריאות מכל הלב.