אז לא היה יחס נופי ותיירותי לחופי תל אביב וזאת הסיבה שבחרו דווקא בחוף להקמת הקומפלקס של מתחם הירידים. אבל כיום גם ככה יש מבנים תעשייתיים או מיכלי הדלק של רידינג שרצוי להרוס אותם באזור שבין נמל תל אביב ומתחם רידינג וספק אם יש טעם להוסיף עוד מבנה גדול ששטחו 3,400 מ"ר (כמעט כמו שטח ביתן 10 שבמתחם גני התערוכה) ועוד לפני שפינו והרסו קודם לכן מבנים מיותרים אחרים וכשברור שצורתו הפנימית לא ממש נוחה לצרכים עכשוויים. עם כל הכבוד למבנה עצמו אין איכות אדריכלית כמו "ארמון הקריסטל" בלונדון שלמרות שנשרף רוצים להקימו מחדש. (ונ.ב. גם ארמון הקריסטל בלונדון הועתק ממקומו המקורי במתחם הירידים לאחר התערוכה לאתר חלופי). ובכל אופן להקימו מחדש כביתן נוסף במתחם גני התערוכה למשל לא כל כך רע. וגם אם יוחלט להקימו במקומו המקורי, יש לפנות מהשטח מבנים מיותרים ולקבוע מראש שימושים עבורו בטרם יתחילו בבנייה. ובינינו שקודם ישחזרו בתל אביב מבנים אבודים כמו הגימנסיה שנהרסה לטובת מגדל שלום ואז נדבר גם על "ארמון תוצרת הארץ".

תדרוש בכוחניות מאזרחים וקבלנים שימור מבנים בעלות של מיליונים,
אבל לא תדרוש כלום מעצמה,
רק מנפחת את קופת המזומנים שלה.

פעם חיו כאן אנשים בעלי חזון. כיום רק קמעונאים או גנבים

בין השנים 1965 ל-1970 עבדתי בסטודיו לתערוכות מסחריות שהיה במקום .
מי שהחזיק ותיפעל את המקום הייתה "החברה הישראלית לתערוכות וירידים בע"מ".
משרדי החברה היו ברחוב קלישר בתל אביב , ובקפה גלינה היה בית המלאכה
והמחסנים שבהם הופקו הביתנים הישראליים שנישלחו והוצגו בתערוכות בעולם .
אהבתי לפנות לי זמן לרדת לגדת הירקון או לשפת הים לחתרגע .
לימים , "החברה לתערוכות" ניבלעה על ידי מכון הייצוא הישראלי , בית המלאכה
והמחסנים הועתקו למקום אחר , והמקום נינטש .
חבל על ד'אבדין ולא מישתכחין .

האדריכלות המודרנית שהחלה בתחילת המאה הקודמת סימנה את סופה של האדריכלות בכלל. נקווה שהגל הניאו הסטורי ישיב את האדריכלות לגדולתה

גם הממלוכים עשו פה אחלה דברים, גם האדם הקדמון. זה כבר מרגיש כמו אוננות. תתקדמו.